מלנומה גרורתית- תרופה?
בריסטול-מאיירס-סקוויב הודיעה לאחרונה על קבלתם של תוצאות טובות בניסויים קלינים של התרופה איפילימומאב (Ipilimumab), שמגבירה את פעילותם של תאי T של מערכת חיסון במלחמה שלהם נגד מחלות שונות. בניסויים האריכה איפילימומאב את ההשרדות הכללית של חולי מלנומה גרורתית וכמעט הכפילה את שיעור החולים שנותרו בחיים.
תוצאות ניסוי זה התפרסמו במאמר ב-New England Journal of Medicine, כתב עת חשוב וכן הוצגו בכינוס השנתי של חברה אמריקנית ל-אונקולוגיה קלינית.
מלנומה גרורתית הינה הגידול קטלני ביותר ללא טיפולים מאושרים וזו פעם ראשונה בה נמצא שיפור בהשרדות כוללת של חולי מלנומה מתקדמת אשר טופלו בעבר, הסביר בכנס ד"ר סטיבן אודיי, מנהל יחידת מחקר ותוכניות מלנומה במכון מחקר ריפוי אנג'לס בקליפורניה אשר הציג את המחקר. מדובר בסוג של סרטן עור שמאופיין בשיגשוג לא מבוקר של מלנוציטים, תאים שמייצרים פיגמנט בעור. בדומה לגידולים אחרים, כשגידול שולח גרורות אל מחוץ לעור הוא הופך לקשה יותר לטיפול. על-אף שמלנומה מהווה רק 3% מכלל גידולי העור, היא אחראית למרבית מקרי תמותה מ-גידולי עור. לפי ארגון בריאות עולמי מאובחנים מדי שנה כ-132 אלף מקרים של מלנומה ברחבי העולם, וכן שכיחות מחלה זו עלתה פי 10 בחמישים שנים אחרונות.
בניסוי שלב שלוש (שלב אחרון לפני תחילת שיווקה של התרופה) כללו 673 חולים של מלנומה מתקדמת אשר אינה מתאימה לכריתה ניתוחית (שלב 3) או מלנומה גרורתית (שלב 4) שכבר קיבלו בעבר טיפול בניסיון להאט את התקדמות המחלה. בניסוי נכללו חולים שתאי הגוף שלהם מבטאים את החלבון HLA-A2, הממלא תפקיד בפעילות המערכת החיסונית.
ב-10%-15% מהמשתתפים נצפו תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון, להן יוחסו 7 מ-14 מקרי מוות הקשורים לטיפול שאירעו במהלך הניסוי
▪ ▪ ▪
המשתתפים הוגרלו לאחת משלוש קבוצות: קבלת תרופת המחקר, איפילימומאב, בלבד; איפילימומאב יחד עם תרכיב החיסון נגד חלבון gp100 (חיסון המעודד את מערכת החיסון לתקוף את תאי הגידול); או לקבוצת הביקורת שקיבלה את תרכיב החיסון בלבד. על-מנת לצמצם הטיה אפשרית של תוצאות הניסוי בוצעה ההגרלה באופן כפול סמיות, כך שלא החולים ולא הרופא המטפל ידעו איזו תרופה הם מקבלים.
▪ ▪ ▪
המשתתפים הוגרלו לאחת משלוש קבוצות: קבלת תרופת המחקר, איפילימומאב, בלבד; איפילימומאב יחד עם תרכיב החיסון נגד חלבון gp100 (חיסון המעודד את מערכת החיסון לתקוף את תאי הגידול); או לקבוצת הביקורת שקיבלה את תרכיב החיסון בלבד. על-מנת לצמצם הטיה אפשרית של תוצאות הניסוי בוצעה ההגרלה באופן כפול סמיות, כך שלא החולים ולא הרופא המטפל ידעו איזו תרופה הם מקבלים.
מניתוח תוצאות הניסוי עולה כי איפילימומאב פעלה הן כאשר ניתנה לבדה והן כאשר ניתנה יחד עם תרכיב החיסון: התרופה האריכה את הישרדות החולים בשלושה וחצי חודשים (מחציון של 6.4 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת שקיבלה את תרכיב החיסון בלבד, לכ-10 חודשים בקרב החולים שקיבלו את התרופה) תוך שהיא כמעט מכפילה את שיעור החולים השורדים: מ-14% ללא התרופה לכ-25% לאחר שנה, ומ-25% לכ-45% לאחר שנתיים.
עם זאת, לתועלת מהתרופה תג מחיר לא נמוך: תופעות לוואי חמורות או מסכנות חיים היו שכיחות יותר בקרב אלו שקיבלו איפילימומאב ונצפו בכחמישית מהחולים שקיבלו את תרופת הניסוי. ב-10%-15% מהמשתתפים נצפו תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון, להן יוחסו 7 מ-14 מקרי מוות הקשורים לטיפול שאירעו במהלך הניסוי. תופעות לוואי אלו עירבו בעיקר את מערכת העיכול, המערכת ההורמונלית, העור או הכבד, לעיתים בצורה חמורה ומסכנת חיים והצריכו לעיתים מתן טיפול תומך ואף סטרואידים.
המחבר הראשי של המאמר, ד"ר סטפן הודי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, שתיאר את הניסוי, הוסיף כי תוצאות ניסוי זה מראות את הפוטנציאל שברתימת מערכת החיסון למלחמה בגידולים כמו מלנומה גרורתית.
איפילימומאב פועלת דרך עיכוב פעילות חלבון בשם CTLA-4 הממלא תפקיד מפתח בוויסות פעילות מערכת החיסון. בשלב זה איפילימומאב הינה תרופה מחקרית ועדיין אינה מאושרת לשימוש אך יצרנית התרופה, חברת בריסטול-מאיירס סקוויב, צפויה להגיש את הבקשות לאישור התרופה ברחבי העולם עוד השנה.
מידע נוסף בנושא מלנומה- באתר רשלנות רפואית
