נכ"ל ביוטיס, אפי שנידמן, אומר כי הדרישה לחזרת החברה לישראל - או ליתר דיוק, לשיווק מוצריה החדשים בישראל - הגיעה מהשטח. "הדרישה הגיעה ממטופלים ומרופאים כאחד", הוא מוסיף. "עמותות חולים סיפרו לנו, למשל, שבכנסים בחו"ל הם היו ניגשים לדוכן של BMS, שואלים מי הבוס ואיך אפשר לדבר אתו - כדי לברר כיצד יכול להיות שאין בישראל תרופות של החברה".
שנידמן מסביר כי כל המוצרים שהחברה מביאה לישראל זוהו כמוצרים האסטרטגיים ביותר של BMS - תרופות למצבים רפואיים מוגדרים מאוד ולא שכיחים, שמנסות להיות מובילות וייחודיות באותה נישה טיפולית. "למשל, התרופה שלנו לסרטן השד גרורתי", הוא אומר. "תרופה זו מיועדת רק לנשים שעברו ביופסיה, ובגרורה שלהן זוהו מאפיינים גנטיים המלמדים כי התרופה עשויה לעזור להן. זה פלח קטן ומוגדר מאוד של מטופלות".
הפעילות בנישות מוגדרות, לדברי שנידמן, היא חלק מהאסטרטגיה של החברה. "בשנים האחרונות כמעט שאין פריצות דרך רפואיות במחלות ה'גדולות', כמו יתר לחץ דם; פריצות הדרך מתרחשות בעיקר בנישות - למשל תרופות למחלות יתום, עם מספר מועט ביותר של חולים, או תרופות המיועדות לפלח מסוים של חולים במחלה", הוא מסביר.
בנוסף, אומר שנידמן, עלויות השיווק - שהן אחת ההוצאות הכבדות ביותר של חברות התרופות כיום - נמוכות יותר בתחום של תרופות נישה. "מדובר במחלות שמספר החולים בהן ומספר הרופאים המטפלים בהן מצומצם מאוד - לכן קל וזול יחסית להגיע אליהם עם המידע על התרופה".
